תחנות במחשבה החילונית 

פילון אלכסנדרוני ופלוטינוס 

המכנה המשותף בין שני הפילוסופים הללו - הוא בלי ספק, אפלטון. לפני כ 2,000 שנה כבר כתב פילון אלכסנדרוני, מנהיג יהודי במצרים, על הצורך במיזוג מיטב המחשבה הפילוסופית עם תרבות ישראל. הוא הרגיש שזה מתבקש לנוכח מושגי האל המופשטים כל כך שייצג אפלטון וגם חלק מהחושבים של תרבות ישראל.  משנתו של פילון נעלמה בתוך הגניזות של הכנסייה הנוצרית וכנראה שרק מאוחר יותר לקראת סוף ימי הביניים חשף עזריה מן האדומים את משנתו של פילון  (ראו מפגש אודותיו) .

 

פלוטינוס חי יותר מ 200 שנים אחרי פילון, אך העמקתו במשנת אפלטון וניסוחיו המחודשים תרמו והשפיעו על השקפות המוסלמים בימי הביניים, אודות אל אחד שהוא "שכל" או "רוח העולם", והוא נשגב מכל נמצא, אך משפיע על כלל הנמצאים בהשפעה הדרגתית. חלק מזרמי המיסטיקה נאחזו בתורתו (שפע, ספירות ועוד) אך גם חכמים כמו רמב"ם הושפעו מפילוסופים ניאו פלטוניים (על שם פלוטינוס).

 

המחשבה החילונית קשורה קשר עמוק לשלבי יסוד אלה של הרחקת האל מכל גשמיות.  יש הרואים בכך כבר תהליך של חילון, כלומר העמדת היחס לעולם באופן חדש - המדגיש את אחדות התופעות.  יש הרואים במקרא יסודות למחשבה שכזו, אך לרוב מדובר בפירוש מאוחר למקרא - לאור השפעה זו. והרי רוב תיאורי האל במקרא טבולים בהגשמה. האם אלה רק מטאפורות?

​

​

​

​

​

אבן עזרא - נטורליסט וסמל לחכמי ספרד 

בתרבות ספרד של ימי הביניים תהליכי מפתח להבנת החילוניות. האליטה היהודית נמצאת במרכז השיח הפילוסופי, הניאופלטוני ומאוחר יותר - האריסטוטלי. יהודים כמו אבן עזרא גאים בתרבותם היהודית ורואים בתוכה יסודות של אמת  - אותה אמת שהציגו הפילוסופים של  גל ההשכלה המוסלמי (שהחל כבר בבבל במאות השמינית והתשיעית לספירה).  יש הרואים את ניצני החילון בספרד - ולא רק בפילוסופיה: שירה הפונה לנושאים מגוונים (אירוטיקה, יין, טבע ועוד) ואף תיקון מסויים בדרכי הלימוד לרבות שילוב בנות, התפשטות תודעה מסויימת של ידע כללי וניצני חקר  אודות העולם, אסטרונומיה, ועוד.  

​

​רמב"ם - אבי החילוניים

אחת הטענות המרכזיות בסדרה זו קשורה להשפעת משנת רמב"ם. הוא לא המציא פילוסופיה כמו שפשוט מיזג אותה בגאוניות ובתעוזה אל ליבה של מסורת ישראל. כתביו של רמבם בנויים על רעיונות יסוד מהפכניים של הפילוסופיה המערבית, ולפיהם האלוהים מבטא אחדות גמורה ומכאן שכל התיאורים לפיהם האל כועס או גומל - מחייבים פירוש מחדש. פירושו של רמבם הותיר את האדם במרכז העניין - כבעל שכל. אלה רעיונות אוניברסאליים ששימשו מאוחר יותר פילוסופים כמו שפינוזה ודרכו גם את הוגי הנאורות, שביקשו לראות באדם מהות תבונית. 

​

מושגי האל החדשים הללו בתוך העולם היהודי תרמו לפירוש מחדש של עולם המצוות, תכלית התורה, ייעודו של האדם ועוד ועוד - לאור מחשבה נטורליסטית - טבעית. מעתה כוחו של השכל לשפוט ולגזור. ​