שבת 4 בנובמבר שנת 2023. 28 שנה מאז הרצח. הייתי תלמיד תיכון שחי בצל פיגועים רצחניים, בעיצומו של תהליך שלום.
בעצרת הגדולה בכיכר צפינו בסרט ישראלי בטלויזיה. פתאום חלפה הודעה על המסך שמשהו קרה בכיכר מלכי ישראל.
כמה דקות אחר כך יצאה ההודעה המפורסמת של איתן הבר שפתח במשפט שנכנס לתולדות המדינה:
"ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה".
המשפט הזה היה צריך לפתוח הודעת ממשלה בבוקר 7 באוקטובר האחרון. מה שלא קרה. כי לממשלת ישראל לא היה מושג, לקח לה זמן להבין. יותר מדי זמן..
יצחק היקר אנחנו כבר שנים נתונים לשלטון של הפקרות. אנשים שהובילו לרצח שלך יושבים עכשיו בממשלה ושותפים לקבלת החלטות שקובעות את גורלנו. השותפים שלך כבר לא אתנו. פרס מת מזמן, ביילין מדי פעם מפרסם מאמר.
בצד הפלסטיני דועכים בצל החמאס והג'יהאד האסלאמי שנותן את הטון בחסות איראן. הסכמי אוסלו הפכו לגנאי. דור שלום גוייס למלחמה בעזה נתקל יום יום במחבלי חמאס. חלקם נמצאים בשבי ואיש לא יודע מתי ישובו.
אנחנו לכודים תחת ראש ממשלה שעושה כל מה שביכולתו על מנת להבטיח את שלטונו. לפעמים זה עובד לטובתנו, אבל לרוב על פי ההיגיון הפשוט, זה לא.
לאן ממשיכים מכאן? קשה לדעת.
"יחד ננצח" זו אמירה שמלווה אותנו בכל מקום עכשיו. אזרחי המדינה מפגינים תושיה ועושים כל שביכולתם על מנת להיטיב ולשפר את המצב, גם המגזר הערבי אתנו. דרוזים לוחמים כתף אל כתף מאבדים את טובי בניהם בצל חוק הלאום. שכנים מכפרים ערביים מרימים דגל ישראל כאות הזדהות, וכיתות הכוננות קוראות להגביר עירנות.
יצחק היקר. איש שבע מלחמות, עניו, ביטחוניסט רודף שלום.
הובלת מהלך אמיץ, הייתה לך דרך, כיוון ברור עם כל האתגרים. היית לנו מנהיג.
אנחנו מתגעגעים וכואבים. מנסים בכל הכוח שנותר לשמור על אחדותנו.
"אבוי ליבי ליבי ליבי, הו כתם דם שותת, באשר רב החובל שלי, מזמן שוכב ומת".
כולי תקווה שהספינה תמצא דרכה אל חוף מבטחים.
אין אמון בממשלה. יש רוח גבית חזקה ללוחמים, יש כוח לאזרחים.
רוצים ניצחון. חולמים להשיב הביתה את החטופים.
והשלום.. הוא יבוא, נזכור אותך והוא יבוא.
***
Comments