מאת נועה קלי. בשנים האחרונות נכנס לחיינו מושג חדש: "הטרלול הפרוגרסיבי".
מושג זה נועד לתייג ערכים ופעולות ליברליות כשליליות, מסוכנות לחינוך, חותרות תחת אושיות היהדות, ומפרקות את המדינה והחברה מנכסיהן ההיסטוריים והרוחניים. לא פחות.
במסגרת המתקפה על הפרוגרסיביות התפרסמה בעיתון המקוון "בשבע" הכותרת הבאה: עו"ד נעמה סלע: מגייסים את ילדינו למהפכה (1)
כותרת משנה: "במקום להעניק לתלמידים ידע לצד ערכים כמו אהבת העם והארץ ונאמנות למדינת ישראל, בבתי הספר מלמדים את התלמיד על זכויות אדם ואזרח ומחנכים אותו לשאול מה מגיע לי ואיזו מזכויותיי הופרה".
בהמשך סלע מזהירה את ההורים לילדים בחינוך הממלכתי, כי ילדיהם - תחת הכותרות ה"תמימות" : היסטוריה, תנ"ך, אזרחות - לומדים "על בסיס שיטת הוראה שבה העובדות ההיסטוריות או הטקסטים המקראיים נלמדים מתוך ראייה חברתית ביקורתית. בדרך זו נעשה שימוש באידאולוגיה - שבדרך כלל תכלול רק אלמנטים פרוגרסיביים כגון קבלת האחר, זכויות אדם ומשבר האקלים - ובתוכה נוצק מערך השיעור. ניקח לדוגמה את אחד הנושאים שנלמדים בחטיבת הביניים (החילונית), שיעור ששמו החדש הוא "היסטוריה אזרחית" בהיקף של ארבע שעות שבועיות. בתוכנית זו, המיועדת לתלמידי כיתה ט', לומדים התלמידים על זכויות אדם בראי מהפכות היסטוריות, כאשר הערכים המקודמים בתוכנית הם שוויון וצדק חברתי (ובתוך הצדק החברתי נכללים גם כדור הארץ ובעלי החיים). דוגמאות לנושאים שנלמדים בתוכנית זו הן: תמורות במעמד האישה שהוגדרו כמהפכה הפמיניסטית, מהפכת העובדים, המהפכה העכשווית באיראן עם דגש על זכויות נשים וכן משבר האקלים".
אני מודה ששפשפתי את העיניים כשקראתי את המאמר, ואחר כך קראתי שוב, ועוד פעם, כדי לוודא שקראתי נכון, ושהיא אכן מונה את כל הנושאים והערכים ההומניסטים הללו בתור איומים על חינוך ילדינו החילונים.
בהמשך היא מסבירה כי התנגדותה נובעת מכך ש "המהפכות הללו נלמדות בלי שום אזכור לנזק שגרמו, גורמות ויגרמו בעתיד, בבחינת "כזה ראה וקדש". אני מוצאת שהטיעון הזה מעט מוזר לאור העובדה שהיא עצמה טוענת שהעובדות והטקסטים בשיטת הוראה זו "נלמדים מתוך ראייה חברתית ביקורתית". איך אפשר ללמד באופן ביקורתי בבחינת "כזה ראה וקדש"?! תמהתני.
אבל העלילה מסתבכת: כמורה להיסטוריה ואזרחות במשך 30 שנה בחט"ב בחינוך ההתיישבותי לא הכרתי ולא שמעתי על התוכנית המדוברת מימי. יצאתי לברר, שאלתי גם חברים מורים להיסטוריה ואזרחות, ומסתבר שלא תוכנית ולא יער.
חבל. תוכנית כה נפלאה. הלוואי שהיתה חלק ממערכת החינוך הממלכתית.
נמשיך לדוגמא הבאה: במוסף של "מקור ראשון" 30/12/22 כותבת רחלי מלק-בודה מאמר בשם "מעוז לתמורה"(2), בו היא מנסה להרגיע את ההורים החילונים החוששים מאבי מעוז. היא מזכירה לנו ששרים באים והולכים, שתפקידו של מעוז זניח לעומת שר החינוך, ששינויים מהותיים לא מתרחשים בארבע שנים, ושלפעמים התקשורת בונה פרסונה לאנשים שיכלו להיות "אפיזודה זניחה וחסרת השפעה ממשית". עד כאן מתאים לי. אלא שלצד זה היא מזהירה את הקוראים מפני: "שינויים מהותיים באמת המתרחשים דווקא במקומות הקטנים, שאיש לא חושב לדבר עליהם". והיא מדגימה: "הם מתרחשים כאשר תלמידים בתיכון חילוני לומדים בשיעור תנ"ך שיר של נורית זרחי, שטוען שיוסף הצדיק היה בכלל נקבה; הם מתרחשים כשלתוכנית הלימודים נכנסים ספרים שמקדמים את רעיון המשפחה האלטרנטיבית…".
שומו שמיים והאזיני ארץ.
אגב, השיר של זרחי (3) , הנפלא, הרגיש והאמפטי לסבלה של רחל אימנו, דווקא מתבסס על מדרש עתיק (4), ומשפחות אלטרנטיביות יש בשפע בתנ"ך (ראו ספרה של יוכי ברנדס "היהדות שלא הכרנו" הפרק "הזכות למשפחה - משפחה כן בוחרים"). מאמרים כמו של סלע ומלק-בודה, כמו גם נאומים רבים של פוליטיקאים, רבנים, אנשי חינוך דתיים ומשפיעני רשת, מציפים את המרחב התקשורתי, וחוזרים ומעגנים את המושג "הטרלול הפרוגרסיבי". אולי כדאי להתחיל בהגדרת המושג "פרוגרסיביות". progress מתורגם לעברית כ"קידמה", ולפיכך "פרוגרסיביות" היא שאיפה לקידמה. ומהי קידמה? על פי מילוג - המילון העברי החופשי ברשת: פילוסופיה רחבה המבוססת על הרעיון כי התקדמות מדעית, טכנולוגית, התפתחות כלכלית וארגון חברתי חיוניים לשיפור מצב האנושות. הקידמה הפכה לרעיון רב⁻משמעות בתקופת הנאורות האירופית, שדגלה בהתבססות על ידע אמפירי כיסוד לחברה.
קצרה כאן היריעה לתאר את תקופת הנאורות האירופית והשינויים שחוללה במחשבה ובתרבות המערבית, אבל ניתן לזהות כאן את היסוד שבנה את העולם המודרני - הישענות על המדע ככלי לשיפור מצב האנושות. מצבה הפיזי, הכלכלי, וגם החברתי והרוחני. זה כולל את המדעים המדוייקים, את מדעי החיים, מדעי החברה, מדעי הרוח, ובעידן שלנו - גם מדעי המחשב.
בקוטב ההפוך מהפרוגרסיביות ניצבת השמרנות. ושוב, נישען על מילוג: שמרנות היא פילוסופיה פוליטית וחברתית שמקדמת מוסדות חברתיים מסורתיים בהקשר של תרבות וציוויליזציה. העקרונות המרכזיים של השמרנות כוללים מסורת, משפחה מסורתית, היררכיה, סמכות וזכויות קניין.
אם ברצוננו לגלות עד לאן יכולים להחזיר אותנו תפיסות העולם השמרניות, די לנו אם נעיף מבט בידידתנו הגדולה, ארה"ב, ונגלה איך בשם "הערכים האמריקאים" איפשר בית המשפט העליון למדינות לאסור על הפלות, אף לנערות צעירות, ואף לקורבנות אונס (!) (5), והתיר לכל תושב ניו יורק לשאת נשק, למרות גל של אלימות שהביא לכך שאמריקאים נהרגו בחצי שנה האחרונה מנשק של אמריקאים, יותר משנהרגו ב-25 שנה של טרור. (6) המתקפה על הפרוגרסיביות, היא סוג של גזלייטינג (7). היא מערערת את תפיסת המציאות של הקוראים והמאזינים החילונים והדתיים הליברלים, וגורמת להם לחשוב שיש משהו רע, מסוכן, מפרק, ובעיקר "לא יהודי" בהשקפת עולמם. זכויות נשים, גיוס נשים לתפקידים משמעותיים בצבא, קבלת הנרטיב הלהט"בי וזכויות להט"בים לשיוויון, משפחות מגוונות, חינוך ליברלי - כל אלו מוצגים כ"טרלול פרוגרסיבי", חתירה תחת "הזהות היהודית", ומדרון חלקלק אל ההתבוללות. כשהמתקפה מגיעה מנואמים רהוטים וכותבות רהוטות, בפורומים מכובדים, יכול הקורא והמאזינה להשתכנע כי הדברים עומדים על קרקע מוצקה, וכי השמרנות היא סלע קיומה של היהדות בכלל, והחברה הישראלית בפרט. האמנם?
כל החיים המודרנים שלנו - הם הודות לפרוגרסיביות. השמרנים היו משאירים אותנו בעידן של מלאכות הכפיים, של הסוס והעגלה, של גישה לידע לאליטה מצומצמת בעלת משאבים כלכליים, ושל כהני דת המקבלים החלטות כלכליות, מדיניות וחברתיות.
הדמוקרטיה היא פרוגרסיבית. השמרנים היו מבטיחים המשך קיומו של משטר מלוכני, זכויות יתר לאליטות על בסיס לידה וכסף, ומניעת השתתפות אזרחית שווה לנשים, עניים ומהגרים.
הציונות היא פרוגרסיבית. השמרנים הדתיים היו משאירים אותנו בגולה, לשמור על "השבועות": לא "לדחוק את הקץ" ולא "לעלות בחומה" (8), ולחכות בסבלנות שאלוהים יחליט לסיים את עונש הגלות. הציונות הקיצה את היהדות מהייאוש שבכשלון האמנסיפציה מחד גיסא, ומההתאבנות החרדית מאידך גיסא, והציעה כיוון חדש, נועז, מהפכני - המתחבר מחדש לתרבות היהודית השלמה, וממנף אותה לזהות לאומית, לשאיפות לאומיות ולמעש לאומי.
מדינת ישראל היא פרוגרסיבית. בשלב מוקדם מאוד (עוד בטרם קום המדינה!) היא התייחסה לנשים כאל אזרחיות שוות - בעלות הזכות לבחור ולהיבחר, ללמוד בכל מוסד, להיות רופאות, שופטות, ואפילו טייסות! (יעל רום, לדוגמא, הוסמכה לקברניטה בחיל האוויר ב1953, והטיסה מטוסים מעבר לקווי האויב במבצע
קדש). (9)
אבל בראש ובראשונה - היהדות היא פרוגרסיבית! היא תמיד הובילה חדשנות אל מול המקובל בתקופה: היא תיקנה יום מנוחה שבועי המורחב גם לעבדים ולבהמות, היא יסדה את הרעיון המהפכני השיוויוני של שנת השמיטה, ואת המהפכה הכלכלית והחברתית של שנת היובל, היא חוקקה חוקים המגבילים את הברוטליות בזמן מלחמה, מיסדה ירושת קרקע לנשים, בנתה הירארכיה חברתית המבוססת על למדנות, ולא על מעמד העובר בירושה או נקנה בכסף - ועוד ועוד. (10) אמור מעתה - טרלול אכן יש בחברה הישראלית, אך הוא לא מהצד ה"פרוגרסיבי". צריך לעצור את מחול השדים הזה. הגיע הזמן שנחדד מחדש את המושגים הפרוגרסיביים ונחבר אותם - בשמחה ומתוך ידע - למורשת שלנו, שננכס לעצמנו בגאון את התואר "פרוגרסיבים", ונתחיל להשמיע קול ברור נגד "הטרלול הרגרסיבי". מוזמנים להצטרף למאמץ שלנו, במכון הגות, להאיר את ערכי הדמוקרטיה בלב תרבות ישראל, וביסודות החינוך הממלכתי. זה שמטרותיו פותחות ב "אדם אוהב אדם" ומגילת העצמאות מעוגנת בהן.
***
הצטרפת למובילים באתר מכון הגות? - נהדר.
כדי להשפיע כמה שיותר אנו מזמינים אותך לקדם את השיח הציבורי בקבוצת הפייסבוק "הגות - סיפור יהודי חילוני דמוקרטי"
הערות:
2 - מקור ראשון, מוסף מוצ"ש, 30/12/22, עמ' 10.
4 - פירוש הרמב"ן לבראשית ל"ז והוא נער את בני בלהה - שהיה עושה מעשה נערות, ממשמש בעיניו ומתקן בשערו. https://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=1&perek=37&mefaresh=ramban
10 - במאמרים הבאים ב"הגות" נרחיב ונעמיק בהבהרת הערכים הדמוקרטיים שבהגות ובתרבות היהודית.
Comments